• Member Login
  • Become a Member
  • Database Search
IATI - Israel Advanced Technology Industries
IATI - Israel Advanced Technology Industries
IATI News & Events Daily Industry News פפטיקום: בינה מלאכותית בדרך לחלבון הנכון

פפטיקום: בינה מלאכותית בדרך לחלבון הנכון

May. 21, 2017

לאחרונה נבחרה פפטיקום כאחת מ-"500 הסטארט-אפים המבטיחים בעולם" שישתתפו בפסטיבל Pioneers בווינה. זה אינו ההישג היחיד שלה: אין המון חברות צעירות בתחום גילוי התרופות שיכולות להעיד על הכנסה רציפה בשלב מוקדם כל כך של חייהן. פפטיקום, שהחלה לפעול ב-2013 (נוסדה רשמית כשנתיים לפני כן), כבר רושמת הכנסות של כמיליון דולר בשנתיים האחרונות.

במקור נולדה החברה באוניברסיטה העברית, שכן מייסדיה הגיעו משם - ד"ר עמית מיכאלי המציא את הטכנולוגיה שעליה מבוססת פפטיקום בזמן הדוקטורט שלו, ויחד עם ד"ר עמנואל לרנר הקים את החברה בשיתוף עם פרופסור עמירם גולדבלום. מעיין עצמה, רוקחת עם דוקטורט בכימיה חישובית ותואר שני במנהל עסקים, פגשה את עמית מיכאלי במעבדה של פרופ' עמירם גולדבלום.

הטכנולוגיה האמורה היא טכנולוגיה של כימיה חישובית, העושה שימוש בבינה מלאכותית וב-machine learning כדרך לנבא רצפים של פפטידים (חלבונים קצרים שיכולים לקשור מטרה שמעורבת במחלה). לאחר הניבוי, יכולים הרצפים הרלוונטיים להפעיל או לעכב את המנגנון הגורם למחלה, וניתן בהמשך לתרגם אותם לכדי תרופה.

כיוון שמדובר בפלטפורמה, לפפטיקום יש פורטפוליו רחב של פרויקטים – מאלצהיימר ועד מחלות של מערכת החיסון, סרטן וגם סכרת – ולצדם גם פיתוחים בתחום החקלאות. הדרישה היחידה היא שיהיה מבנה (קריסטלוגרפי) למטרה הספציפית, מבנה שעליו התוכנה תוכל לעבוד.

העבודה על פפטידים בתעשיית הפארמה היום קשורה בשיטות יקרות ומסובכות וכרוכה בעבודת מעבדה מרובה. להבדיל משאר התעשייה, פפטיקום עובדת בטכנולוגיה וירטואלית לחלוטין, מה שמאפשר לה לחסוך זמן וכסף מרובים. "הפיתוח מהיר וזול יותר כי לא צריך לסרוק כמויות עצומות של פפטידים", מסבירה ד"ר מעיין אליאס-רוביצק, סמנכ"לית פיתוח עסקי בפפטיקום. "למעשה התוכנה יוצרת פפטידים שפוטנציאל החישוב שלהם למטרה גבוה מראש, וזה מסתכם בסריקה של כ-10-50 פפטידים. בהשוואה, חברות שעושות פיתוח פפטידים במעבדה או בסריקה שגרתית, ללא טכנולוגיות חישוביות, נאלצת לסרוק אלפים עד שהיא מגיעה לקנדידטים רלוונטיים".

העובדה הזו לא רק מגדילה את שיעור ההצלחה של פפטיקום אלא גם מאפשרת לה לטפל בסיטואציות שלא ניתן לתקוף במעבדה. "למשל, במקרה שבו החלבון נמצא בתוך התא. או עבר מוטציה ואינו יציב במעבדה. לנו יש אפשרות לקחת למשל חלבון שעבר מוטציה וגורם למחלה גנטית אולטרא נדירה, עבדנו עליו כפרויקט פרו בונו, והצלחנו לגרום לשיקום של 10-15 אחוז מפעילות החלבון הזה. את זה אי אפשר לעשות במעבדה", אומרת אליאס-רוביצק.  

אז מהו המודל העסקי של פפטיקום? הוא בא בשתי צורות, מסתבר. האחת גורסת פיתוח משותף עם חברה גדולה. המסלול השני הוא של פיתוח עצמאי, מה שכמובן מצריך מימון ולכן נמצא כעת בשלב התחלתי. "אנחנו בהחלט מתכוונים לערוך גם פרויקטים של פיתוח עצמאי, ולא רק בארץ", מבהירה אליאס-רוביצק. "האוניברסיטה העברית והטכניון הם שותפים טבעיים שלנו, אבל בסופו של דבר נרצה להגיע לחברות רבות ושונות, ולאפשר להן לבצע גילוי פפטידים בצורה מהירה ויעילה יותר. אם יצאנו מהאוניברסיטה עם יכולת לזהות סוג מסוים של פפטידים, היום אנחנו כבר יכולים לגלות סוגים נוספים, כמו למשל פפטידים ציקלים ופפטידים שמערבים חומצות אמינו לא טבעיות ו D-amino acid".

לחברה יש כבר כאמור שיתופי פעולה מסחריים עם חברת אדמה (מכתשים אגן לשעבר) . כמו כן מתבצעים פרויקטים משותפים עם חברות ומוסדות אקדמיים – ביניהם Eli Lilly Open Innovation, הדסה, הטכניון, אוניברסיטת אוקספורד ומכון Fraunhofer הגרמני. ואילו מפרויקט שמימן  בחלקו המדען הראשי נוצרו פפטידים המיועדים להמשך פיתוח ושיווק כאדג'ובנטים (החומרים המפעילים את מערכת החיסון).

לתוכנת הבינה המלאכותית עצמה יש רישוי טכנולוגיה של האוניברסיטה העברית וזו מחזיקה בה שיעור קטן עד היום. אבל פרט מעניין – הטכנולוגיה עצמה אינה רשומה כפטנט אלא כסוד מסחרי בלבד, וזאת כדי להגן על סודיות הפלטפורמה. רק מולקולות ספציפיות שמתגלות כפעילות נרשמות כפטנט.

היום נמצאת פפטיקום, שעד עתה גייסה סכומים קטנים ממשקיעים פרטיים בעיקר, לפני גיוס הון, וכהחלטה אסטרטגית פונה גם לקרנות ואנג'לים.

איפה תהיה החברה בעוד חמש שנים? "החזון שלנו הוא שיהיו לחברה מולקולות פעילות שפותחו על ידה", אומרת אליאס-רוביצק, "וכן שיתופי פעולה עם חברות פארמה גדולות במגוון אינדיקציות. כך לדוגמא, בעבודה עם Eli Lilly Open Innovation אנחנו הבאנו את הכלים החישוביים והמולקולות והם בחרו את האינדיקציות. ברור שלא נוכל לדעת לפתח תרופות לכל המחלות, אבל בהחלט נוכל להיות שותפים במחקר ולבצע בדיקות מעבדה ראשוניות, ונהיה זכאים לתשלומי אבני דרך ותמלוגים ממכירות המוצרים".

 

 

כרטיס ביקור: פפטיקום

נוסדה: 2011

מספר עובדים: 6

מנכ"ל: ד"ר עמנואל לרנר

משקיעים: האוניברסיטה העברית, משקיעים פרטיים

תחום פעילות: תוכנה לגילוי פפטידים ביו-אקטיביים באמצעות בינה מלאכותית.

| Terms of Use | Privacy Policy | Sitemap