• Member Login
  • Become a Member
  • Database Search
IATI - Israel Advanced Technology Industries
IATI - Israel Advanced Technology Industries
IATI Resources Members' Contributions מפעל טכנולוגי מועדף

מפעל טכנולוגי מועדף

מאת רו"ח דויד נחמני, ישועה נחמני ייעוץ והשקעות

 

באוקטובר 2015 הגיש ה- OECD דוח בשם BEPS, שאחת ממטרותיו העיקריות היא אי מתן הקלות מס לחברות במבנה רב לאומי.

חברות רב לאומיות ייחסו רווח למקלטי מס על ידי כך שייחסו למקלטי המס את הבעלות על הקניין הרוחני (IP), זכויות חוזיות – הסכמים אשר מייחסים את עיקר הסיכון לחברות הממוקמות במקלטי המס וכדומה.

הדו"ח גרם לרעידת אדמה ולמעשה משנה את היחס למצבים מעין אלו וקבע שלא ניתן יהיה לייחס את ההכנסות למדינות אלו.

הדו"ח קבע שיש להוסיף שקיפות בעת הגשת דוחות המס על ידי כך שתינתן הצהרה על הזכויות שיש לחברה / אשכול חברות במדינות השונות.

הדו"ח מגביל יכולת של מדינות לטעון לבעלות על הקניין הרוחני (IP), ללא פיתוח מהותי שיתבצע בהן. כך לדוגמא, ביטל בית המשפט האירופאי את הרולינג שניתן לאפל באירלנד מכיוון שה- IP אינו פותח באירלנד כפי שדורש ה- BEPS.

נוצר מצב, בו חברות צריכות לשנות את מבנה המס שלהן מכיוון שה- IP צריך להיות במדינה בה הוא פותח כלומר על החברות לכלול את הקניין הרוחני במקום בו יש להן נוכחות ריאלית אמיתית של פיתוח.

מכיוון שתחת הגדרות אלו יש צורך בנוכחות ריאלית אמתית לא ניתן יהיה לרכוש חברות סטארט אפ ומיד להעביר את ה- IP למדינה אחרת ללא העברת האנשים עצמם למדינה זו.

מצב זה יצר הזדמנות גדולה למדינת ישראל, מכיוון שהחוק העולמי מגדיר את ההון האנושי כמקור לקניין רוחני ומחייב את רישום הקניין במקום בו הוא מפותח בפועל.

מדינת ישראל לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ותיקנה את החוק לעידוד השקעות הון, כך שהתיקון לחוק נעשה על פי הכללים שמכתיב ה- OECD והתנאים בשטח – ההון האנושי האיכותי שקיים פה.

אין ספק שהמקום הטבעי ביותר למיקום הקניין הרוחני הוא מקום הפיתוח בפועל. לישראל יש את הנכסים (טאלנטים), אשר מייצרים את הקניין.

התיקון לחוק נעשה בשיתוף פעולה עם חברות ענק על ידי כך שנעשו שיחות בהם הצוות האמון על החקיקה למד את הצרכים ואת הרצונות של חברות הענק ובכך החוק הופך להיות אטקרטיבי עבור חברות אלה.

נכון להיום, החוק עבר בכנסת והוא מותנה בחקיקת תקנות שאמורות היו להקבע לסוף חודש מרץ 2017 (נראה שהתקנות ייקבעו עד לסוף חודש אפריל), כאשר החוק ייכנס לתוקפו מתחילת 2017.

הוראות החוק:

להלן השוואה ביו חוקי המס הקיימים והחוק החדש בעניין ההטבות המס:

 

מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד

מפעל טכנולוגי מועדף

מפעל מועדף אזור פיתוח א'

מפעל מועדף מרכז הארץ

מפעל רגיל

מס חברות

6%

12%

7.5%

16%

24%

 

 

 

 

 

 

מס דיבידנד

4%/20%

4%/20%

20%

20%

25%/30%*

 

 

 

 

 

 

מס רווח הון

6%/24%

12%/24%

24%

24%

24%

 

*שיעור המס שונה בין בעל מניות מהותי למשקיע המחזיק בשיעור הנמוך מעשרה אחוזים.

בתיקון לחוק נכללו שני אלמנטים אשר מקלים עם החברות ובעלי המניות:

1. מס רווח הון בגין IP שפותח בישראל או שנרכש בישראל בחברה טכנולוגית מועדפת או טכנולוגית מועדפת מיוחדת יהיה בהתאם לשיעור מס החברות הקבוע בחוק – מדובר בחידוש גדול שכן, בראיית החוק הקודמת הטבות ניתנו ככל שהמפעל מייצר בישראל ועל בסיס הייצור בפועל. במקרה הזה המדינה מעניקה למעשה את היכולת לחברות להתחרט ולמכור את הפעילות (גם לעצמן במדינה אחרת), ולשלם מס מופחת של 6%/12%.

2. דיבידנד בשיעור מס של 4% לחברת האם במידה וזו תושבת חוץ והיא מחזיקה מעל 90% מהון המניות של החברה.

3. בנוסף, חברות שיעבירו לישראל IP בשווי של מעל לסך של 500 מיליון ₪ יהנו מיציבות הטבות למשך 10 שנים.

מהו מפעל טכנולוגי מועדף?

מפעל טכנולוגי מועדף הוא מפעל אשר פנה וקיבל אישור מהרשות לחדשנות (המוכרת בשם המדען הראשי), על כך שהוא אכן מפעל כזה.

מלבד החברות הללו ניתן להיכלל כמפעל טכנולוגי מועדף גם אם עומדים בכללים הבאים:

1. חברה שהוצאות המו"פ שלה הן לפחות בשיעור של 7% מסך הכנסותיה או מינימום של 75 מיליון ₪. הוצאות מו"פ נבחנות על פי כללי חשבונאות מקובלים.

2. תנאי נוסף מבין ארבעת התנאים הבאים:

  1. א. 20% מעובדי החברה הם עובדי מו"פ או מינימום של 200 עובדיןם.
  2. ב. קרן הון סיכון השקיעה בחברה סך מינימאלי של 8 מיליון ₪.
  3. ג. צמיחה של 25% במספר בעובדים בממוצע לשנה במשך שלוש שנים.
  4. ד. צמיחה של 25% במחזור ההכנסות בממוצע לשנה במשך שלוש שנים.

כמו כן, יש לעמוד בתנאי המפעל בר תחרות הקבועים בחוק – יצוא או יצוא עקיף.

הכנסה טכנולוגית:

הכנסה הנובעת משימוש בנכס בלתי מוחשי בבעלות (מלאה או חלקית). ההכנסה הזכאית להטבות כוללת הכנסות מהמקורות הבאים:

1. הכנסה ממתן זכות שימוש.

2. שירות מבוסס תוכנה (SAAS).

3. מכירת מוצר.

4. הכנסה ממוצר נלווה / תומך.

5. שירות נילווה / תומך.

6. שירות מו"פ בהיקף של עד 15% מההכנסות.

7. סוגי הכנסות נוספות שיקבעו.

ההכנסות אשר בגינן אין לדרוש הטבות לפי התיקון החדש (הכנסות רגילות או מועדפות שאינן טכנולוגיות):

1. הכנסה המיוחסת ליצור – ככל הנראה הכנסה זו תהא זכאית להטבות מפעל מועדף.

2. הכנסה מנכס בלתי מוחשי המשמש לשיווק (מותג, שם מסחרי, מוניטין וכדומה).

3. הכנסה שיקבע בתקנות שאיננה זכאית (על פי נוסחת הנקסוס).

4. הכנסה של חברה ממשלתית בבעלות מלאה, אגש"ח שמדווחת כשותפות.

נכס בלתי מוחשי מוטב:

1. זכות לפי חוק הפטנטים.

2. תוכנת מחשב מוגנת לפי חוק היוצרים.

3. זכות מטפחים של זני צמחים.

4. זכות לפי חוקים אחרים.

5. זכויות כאמור לעיל הקבועות על פי הדינים של מדינות חוץ.

6. אישור הרשות לחדשנות (המדען), לידע.

7. ידע בתחום האנרגיה המתחדשת המאושר על ידי המדען.

 

| Terms of Use | Privacy Policy | Sitemap