• Member Login
  • Become a Member
  • Database Search
IATI - Israel Advanced Technology Industries
IATI - Israel Advanced Technology Industries
IATI Resources Members' Contributions האם "אסטרטגיית בת היענה" היא הפתרון הנכון להתמודדות ההיי-טק הישראלי עם הפיקוח האמריקאי הבינלאומי?

האם "אסטרטגיית בת היענה" היא הפתרון הנכון להתמודדות ההיי-טק הישראלי עם הפיקוח האמריקאי הבינלאומי?

מאת אייל בר-אור, מייסד ומנכ"ל Safe-Zone. 

מאמר זה מיועד לכל מי שמשקיע בהיי-טק הישראלי, בין אם את כספו או כספים שהוא מנהל, ואם את מרצו וזמנו כבעלים או מנהל בחברה קיימת/בהקמה.

מטרת המאמר לתקוף את "אסטרטגיית בת היענה", בה נוקטים כה רבים בתעשיית ההון סיכון הישראלית (במודע או שלא במודע) למול סיכון מהותי להשמדת ערך חברות – הלא הוא הפיקוח האמריקאי הבינלאומי על ייצוא ציוד דו-שימושי.

החוק האמריקאי הינו חוק אקס-טריטוריאלי – כלומר הוא חל על כל אדם וכל ישות בכל מקום על פני הגלובוס בעת שעוסקים בתוצרת אמריקאית.

מה שמיוחד אצל האמריקאים, מעבר לעובדה שהחוק כאמור תקף על כולם ובכל העולם, זה שהם גם אוכפים אותו!

בשנת 2017 לדוגמא, הוטלו קרוב למיליארד דולר קנסות על ידי יחידת האכיפה הבינ"ל של ה-BIS  (משרד הכלכלה האמריקאי)– והכל בגין עבירות על ציוד אזרחי לכאורה שעומד בתנאי הסף של הדו-שימושי.

יחידה זו מבקרת מספר לא קטן של חברות ישראליות בכל שנה (כמה עשרות!), ולאחר הביקורים של בולטון ותומפסון בארץ בהקשר למלחמת הסחר, הצפי הוא שמספר הביקורים יגדל בשנה הקרובה.

בהקשר זה יש לציין עוד מספר נקודות חשובות:

* הפיקוח האמריקאי חל גם על צד המשתמשים, כלומר החוק של משרד האוצר האמריקאי, המחייב להכיר את הלקוח ולהימנע מסחר עם אנשים וישויות הנמצאים ברשימות השחורות של הממשל האמריקאי, חל אף הוא בכל העולם בדגש על כל אזרח אמריקאי.

* מנכ"לי החברות חשופים אישית לאכיפה האמריקאית בנוסף לחברות עצמן – עיין ערך המנכ"ל הסינגפורי וסמנכ"לו שממתינים למעלה משנה בכלא האמריקאי למשפטם. וכן מנכ"ל חברת השילוח מפלורידה שקיבל קנס אישי ע"ס 17 מ"ד.

* הפיקוח האמריקאי כולל דרגות נוספות של ענישה - עד כדי איסור מסחר עם החברה ו/או הטלת חרם על החברה.
האמריקאים התניעו תהליך הרחבה לפיקוח שנקרא פיקוח על טכנולוגיות מתקדמות -FIRMMA, שטרם ברור סופית מה ייכלל בו ומה לא.

המשמעות של הסתבכות עם הפיקוח האמריקאי הינה כאמור קנסות שמשמידות ערך חברה וכן סיכון אישי פלילי למנהליה.

כעת, משהבנו שהם מפקחים וחזק, נשאלת השאלה – מה זה קשור אלי כמשקיע בחברת היי-טק?

ובכן, האמריקאים מפקחים על מוצרים דו-שימושיים. מדובר במוצרים אזרחיים לחלוטין, שפותחו לשימושים אזרחיים ועומדים בתקנים אזרחיים, אבל... הם מספיק טובים בחלק מהפרמטרים וחוצים סף המכניס אותו לרשימת ה-EAR (רשימות הפיקוח הדו-שימושי) האמריקאית.

למעשה מדובר בכל דבר שיוצר בארה"ב, או עם ידע או אמצעי ייצור / תכנון אמריקאים: חומרה, תוכנה, חומרי גלם, רכיבי הצפנה, תוכנות קוד מקור מהאינטרנט, תוכנות הצפנה, אמצעי ייצור, אמצעי פיתוח ועוד...

מניסיון של בחינת מגוון רחב של מוצרים, באין סוף חברות, כולל חברות הזנק רבות, כמעט תמיד מוצאים מרכיבים מהותיים של חומרה או תוכנה הכפופים לפיקוח האמריקאי. פריטים אלו נמכרים לישראל לא צורך ברישיון, אולם בייצוא שלהם למדינה אחרת, יש לבדוק הן את מדינת היעד וכן את המשתמש והשימוש הסופי, שכן במקרים לא מעטים נידרש רישיון ייצוא המשך אמריקאי.

מי שמשקיע בחברה ללא שבחן לעומק את הסיכון הזה, וללא שיש תוכנית סדורה לניהולו לאורך חיי החברה – שם את כספו על קרן הצבי וחוטא למחויבותו למשקיעיו.

לא אחת נתקלנו בחברות שטוענות שיש להן מכתב מהיצרן בחו"ל בו הוא מצהיר שהמוצר אינו מפוקח. זה יפה מאוד, אבל על פי החוק האמריקאי באחריות הקונה לבצע אף הוא בחינה והוא לא יוכל להסתמך על הצהרות היצרן – המשמעות במקרה של ארוע אכיפה, היא שמקסימום גם היצרן ייענש - בנוסף אך לא במקום החברה הישראלית.

בפעמים אחרות שלפו לנו מנכ"לי החברות נייר מפירמת עורכי דין ידועה יותר או פחות, שבחנה והחליטה שהמוצר אינו מפוקח.

עם כל הכבוד, עורכי הדין אינם מהנדסים, והם מסתמכים על הצהרות של מהנדסי החברה שההבנה שלהם בפיקוח אמריקאי ב-99% מהמקרים היא אפסית.

הנייר של עורכי הדין אולי מעיד על אי כוונה פלילית, אך מי שמנתח את הקנסות של האכיפה האמריקאית יגלה, שקנסות אימתניים מוטלים באכיפה מנהלתית, שבה אין שום התיחסות לכוונה הפלילית וההגנה של התייעצות עם עורך דין ממילא לא רלוונטית.

אגב, כמהנדס, יוצא מפא"ת, וכמי ששנים שימש כיועץ הטכנולוגי של משהב"ט – אפ"י, אני חייב לציין שגם המהנדסים הטובים ביותר טועים בניתוח המוצרים, שוכחים לבחון סעיפים קריטיים, ואינם מודעים לסעיפים השונים ב- EAR האמריקאי, שמתכלל 4-5 אמנות פיקוח בינלאומיות + תוספות אמריקאיות ייעודיות.

כדאי לבדוק את הסיכון במקום לטמון הראש בחו"ל.

כמשקיעים, זכותכם וחובתכם לדרוש מהחברות – דו"ח ממוכן של חברה המתמחה בנושא, המציג בצורה תמציתית וחד חד ערכית את רמת הסיכון ובהמשך כיצד נכון לטפל בו.

באופן זה תוודאו כי החברה בה אתם מושקעים או עומדים להשקיע, מצייתת לחוק האמריקאי, ואינה חשופה לסיכונים משמעותיים אלו הן על עתיד החברה, יכולתה לפעול בשווקים בינלאומיים, והן על מנהליה הבכירים שכיום חשופים אישית למול הפיקוח הנ"ל.

אייל בר-אור הוא סא"ל בדימוס, יוצא מפא"ת, שימש כיועץ הטכנולוגי של אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשהב"ט-אפ"י. מייסד ומנכ"ל חברת Safe-Zone שפיתחה סט תוכנות וכלים ממוכנים ייחודיים בעולם לבחינת פיקוח אל מגוון אמנות בינלאומיות כולל האמריקאיות. 

| Terms of Use | Privacy Policy | Sitemap